Jacques Brel: Quand on n'a que l'amour (1957) (Studio Album) (Full Album)

Jacques Brel / Quand on n’a que l’amour Quand on n’a que l'amour A s'offrir en partage A jour du grand voyage Qu'est notre grand amour Quand on a que l'amour Mon amour toi et moi Pour qu'éclatent de joie Chaque heure et chaque jour Quand on a que l'amour Pour vivre nos promesses Sans nulle autre richesse Que d'y croire toujours Quand on a que l'amour Pour meubler de merveilles Et couvrir de soleil La laideur des faubourgs Quand on a que l'amour Pour unique raison Pour unique chanson Et unique secours Quand on a que l'amour Pour habiller matin Pauvres et malandrins De manteaux de velours Quand on a que l'amour A offrir en prière Pour les maux de la terre En simple troubadour Quand on a que l'amour A offrir à ceux là Dont l'unique combat Est de chercher le jour Quand on a que l'amour Pour tracer un chemin Et forcer le destin A chaque carrefour Quand on a que l'amour Pour parler aux canons Et rien qu'une chanson Pour convaincre un tambour Alors sans avoir rien Que la force d'aimer Nous aurons dans nos mains Amis le monde entier ז'אק ברל / כשיש לנו רק אהבה כדי לשתף ביום המסע הגדול מהי האהבה הגדולה שלנו? כשיש לנו רק אהבה אהובי, אתה ואני אז השמחה הזו פורצת החוצה כל שעה וכל יום כשיש לנו רק אהבה לקיים את ההבטחות שלנו בלי שום עושר אחר מאשר תמיד להאמין בהם כשיש לנו רק אהבה למלא פלאים ולכסות בשמש הכיעור של הפרברים כשיש לנו רק אהבה מסיבה בלבד לשיר בלבד ורק לעזור כשיש לנו רק אהבה להתלבש כל בוקר העני והנוכל במעילי קטיפה כשיש לנו רק אהבה להקריב בתפילה לתחלואי הארץ בתור טרובדור פשוט כשיש לנו רק אהבה להציע לאלה הקרב היחיד של מי זה לחפש את היום כשיש לנו רק אהבה להתחקות אחר נתיב ותכפו את הגורל בכל צומת דרכים כשיש לנו רק אהבה לדבר אל התותחים ותו לא מלבד שיר כדי לשכנע מתופף ואז בלי שיהיה לך כלום רק הכוח לאהוב יהיה לנו בידיים חברים בכל העולם

Jacques Brel / Qu’avons-nous fait, bonnes gens ? Qu'avons-nous fait, bonnes gens, dites-moi De la bonté du monde On l'aurait cachée au fond d'un bois Que ça ne m'étonnerait guère On l'aurait enfouie dix pieds sous terre Que ça ne m'étonnerait pas Et c'est dommage de ne plus voir À chaque soir, chaque matin Sur les routes, sur les trottoirs Une foule de petits saints Martin Qu'avons-nous fait, bonnes gens, dites-moi De tout l'amour du monde On l'aurait vendu pour je n'sais quoi Que ça ne m'étonnerait guère On l'aurait vendu pour faire le guerre Que ça ne m'étonnerait pas Et c'est dommage de ne plus voir Les amoureux qui ont 20 ans Se conter mille et une histoires Pour le plus des feux de la Saint Jean Mais nous retrouverons bonnes gens, croyez-moi Toutes ces joies profondes On les retrouverait au fond de soi Que ça ne m'étonnerait guère On les retrouverait sous la poussière Que ça ne m'étonnerait pas Et c'est tant mieux on pourra voir Enfin d'autres que les fous Chanter l'amour, chanter l'espoir Et les chanter avec des mots à vous Qu'attendons-nous bonnes gens, dites-moi Pour retrouver ces choses Qu'attendons-nous bonnes gens Dites-le moi ז'אק ברל / מה עשינו, אנשים טובים? מה עשינו, אנשים טובים, ספרו לי? עם טוב העולם? אם זה היה מוסתר עמוק בתוך יער, זה לא יפתיע אותי בכלל. אם זה היה קבור עשרה מטרים מתחת לאדמה, זה לא יפתיע אותי. וחבל לא לראות יותר. כל ערב, כל בוקר, על הכבישים, על המדרכות, קהל של סנט מרטינס קטנים. מה עשינו, אנשים טובים, ספרו לי? עם כל האהבה שבעולם? אם זה היה נמכר עבור מה, אני לא יודע על מה, זה לא יפתיע אותי בכלל. אם זה היה נמכר כדי לנהל מלחמה, זה לא יפתיע אותי. וחבל לא לראות יותר. אוהבים בני 20, מספרים אחד לשני אלף ואחד סיפורים, למען השריפות של ג'ון הקדוש, אבל נמצא את עצמנו שוב, אנשים טובים, תאמינו לי. כל ההנאות העמוקות האלה, היינו מוצאים אותם עמוק בתוכנו, זה לא יפתיע אותי בכלל. היינו מוצאים אותם שוב. מתחת לאבק זה לא יפתיע אותי וזה טוב, נוכל לראות לבסוף, אחרים מלבד המשוגעים שר של אהבה, שר של תקווה ותשיר אותם במילים משלך למה אנחנו מחכים, אנשים טובים, ספרו לי למצוא את הדברים האלה שוב למה אנחנו מחכים, אנשים טובים ספר לי

Jacques Brel / Les Pieds dans le ruisseau Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde couler la vie Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde sans dire un mot Les gentils poissons Me content leur vie En faisant des ronds Sur l'onde jolie Et moi je réponds En gravant dans l'eau Des mots jolis Mots de ma façon Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde couler la vie Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde sans dire un mot Au fil du courant S'efface une lettre Lettre d'un amant Disparu peut-être Ah que je voudrais Trouver près de moi Une fille dont j'pourrais Caresser les doigts Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde couler la vie Les pieds dans le ruisseau Moi je regarde sans dire un mot Et quand le crapaud Berce au crépuscule Parmi les roseaux Dame libellule Penchant mon visage Au dessus de l'eau Je vois mon image Moi je vois l'idiot ז'אק ברל / רגליים בזרם רגליים בזרם אני רואה את החיים זורמים רגליים בזרם אני מסתכל בלי לומר מילה הדג הנחמד אני מרוצה מהחיים שלהם על ידי יצירת עיגולים על הגל היפה ואני עונה על ידי חריטה במים מילים יפות מילים בדרך שלי רגליים בזרם אני רואה את החיים זורמים רגליים בזרם אני מסתכל בלי לומר מילה עם הזרם מכתב מתפוגג מכתב ממאהב נעלם אולי אוי כמה שהייתי רוצה מצא בקרבתי ילדה שיכולתי מלטפים אצבעות רגליים בזרם אני רואה את החיים זורמים רגליים בזרם אני מסתכל בלי לומר מילה וכאשר הקרפדה עריסה בשעת בין ערביים בין הקנים גברת שפירית מכופף את הפנים שלי מעל המים אני רואה את התמונה שלי אני רואה את האידיוט

Jacques Brel / Pardons Pardon pour cette fille Que l'on a fait pleurer Pardon pour ce regard Que l'on quitte en riant Pardon pour ce visage Qu'une larme a changé Pardon pour ces maisons Où quelqu'un nous attend Et puis pour tous ces mots Que l'on dit mots d'amour Et que nous employons En guise de monnaie Et pour tous les serments Qui meurent au petit jour Pardon pour les jamais Pardon pour les toujours Pardon de ne plus voir Les choses comme elles sont Pardon d'avoir voulu Oublier nos vingt ans Pardon d'avoir laissé S'oublier nos leçons Pardon de renoncer A nos renoncements Et puis de se terrer Au milieu de sa vie Et puis de préférer Le salaire de Judas Pardon pour l'amitié Pardon pour les amis Pardon pour les hameaux Qui ne chantent jamais Pardon pour les villages Que l'on a oubliés Pardon pour les cités Où nul ne se connaît Pardon pour les pays Faits de sous-officiers Pardon d'être de ceux Qui se foutent de tout Et de ne pas avoir Chaque jour essayé Et puis pardon encore Et puis pardon surtout De ne jamais savoir Qui doit nous pardonner ז'אק ברל / סליחה סליחה על הבחורה הזו שגרמנו לבכות סליחה על המראה הזה שנעזוב בצחוק סליחה על הפרצוף הזה שדמעה השתנתה סליחה על הבתים האלה איפה שמישהו מחכה לנו ואז על כל המילים האלה שאנחנו אומרים מילות אהבה ובזה אנחנו משתמשים בתור מטבע ועל כל השבועות שמתים עם עלות השחר סליחה על אף פעם סליחה לנצח סליחה שלא ראיתי יותר הדברים כפי שהם סליחה על הרצון שוכחים את שנות העשרים שלנו סליחה על העזיבה שוכחים את השיעורים שלנו סליחה על הוויתור לוויתורינו ואז לרדת למחתרת באמצע חייו ואז להעדיף שכרו של יהודה סליחה על החברות סליחה על החברים סליחה על הכפרים מי אף פעם לא שר סליחה על הכפרים ששכחנו סליחה על הערים איפה שאף אחד לא מכיר אחד את השני סליחה על המדינות עובדות מש"ק סליחה שאני אחד מאלה שלא אכפת מכלום ולא שיהיה כל יום ניסה ואז שוב סליחה ואז, מעל הכל, סליחה לעולם לא לדעת מי צריך לסלוח לנו

Jacques Brel / La Bourrée du célibataire La fille que j'aimera Aura le cœur si sage Qu'au creux de son rivage Mon cœur s'arrêtera La fille que j'aimera Je lui veux la peau tendre Pour qu'aux nuits de décembre S'y réchauffent mes doigts Et moi je l'aimerons Et elle m'aimera Et nos cœurs brûleront Du même feu de joie Entrerons en chantant Dans les murs de la vie En offrant nos vingt ans Pour qu'elle nous soit jolie Non, ce n'est pas toi La fille que j'aimerons Non, ce n'est pas toi La fille que j'aimera La fille que j'aimera Aura sa maison basse Blanche et simple à la fois Comme un état de grâce La fille que j'aimera Aura des soirs de veille Où elle me parlera Des enfants qui sommeillent Et moi je l'aimerons Et elle m'aimera Et nous nous offrirons Tout l'amour que l'on a Pavoiserons tous deux Notre vie de soleil Avant que d'être vieux Avant que d'être vieille Non, ce n'est pas toi La fille que j'aimerons Non, ce n'est pas toi La fille que j'aimera La fille que j'aimera Vieillira sans tristesse Entre son feu de bois Et ma grande tendresse La fille que j'aimera Sera comme bon vin Qui se bonifiera Un peu chaque matin Et moi je l'aimerons Et elle m'aimera Et ferons des chansons De nos anciennes joies Et quitterons la terre Les yeux pleins l'un de l'autre Pour fleurir tout l'enfer Du bonheur qui est nôtre Ah, qu'elle vienne à moi La fille que j'aimerons Ah, qu'elle vienne à moi La fille que j'aimera ז'אק ברל / הרווק השיכור הילדה שאאהב יהיה לב חכם כזה זאת במעמקי חופו הלב שלי ייעצר הילדה שאאהב אני רוצה את העור הרך שלה כך שבלילות דצמבר האצבעות שלי חמות שם ואני אוהב את זה והיא תאהב אותי והלב שלנו יישרף מאותה מדורה בואו ניכנס בשירה בין כותלי החיים על ידי הצעת עשרים שנותינו כדי שהיא תיראה לנו יפה לא, זה לא אתה הילדה שאאהב לא, זה לא אתה הילדה שאאהב הילדה שאאהב יהיה לו בית נמוך לבן ופשוט בו זמנית כמו מצב של חסד הילדה שאאהב יהיו ערבי ערות איפה היא תדבר איתי ילדים ישנים ואני אוהב את זה והיא תאהב אותי ואנחנו נציע את עצמנו כל האהבה שיש לנו בואו שנינו נסלול את הדרך חיי השמש שלנו לפני הזקנה לפני הזקנה לא, זה לא אתה הילדה שאאהב לא, זה לא אתה הילדה שאאהב הילדה שאאהב יזדקן ללא עצב בין מדורת העצים שלו והרוך הגדול שלי הילדה שאאהב יהיה כמו יין טוב מי ישתפר קצת כל בוקר ואני אוהב את זה והיא תאהב אותי ולעשות שירים מהשמחות העתיקות שלנו ותעזוב את הארץ עיניים מלאות זו בזו לפרוח כל הגיהנום מהאושר שהוא שלנו אה, תן לה לבוא אליי הילדה שאאהב אה, תן לה לבוא אליי הילדה שאאהב Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 1. Quand on n’a que l’amour Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 2. Qu’avons-nous fait, bonnes gens ? Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 3. Les Pieds dans le ruisseau Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 4. Pardons Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 5. La Bourrée du célibataire Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 6. L’Air de la bêtise Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 7. Saint-Pierre Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 8. J’en appelle Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 9. Heureux Jacques Brel: Quand On N'A Que L'Amour (1957) - 10. Les Blés

Jacques Brel / L'air de la bêtise Extrait du célèbre opéra "La vie quotidienne" Voici l'air fameux entre tous "L'air de la bêtise" Mère des gens sans inquiétudes Mère de ceux que l'on dit forts Mère des saintes habitudes Princesse des gens sans remords Salut à toi Dame Bêtise Toi dont le règne est méconnu Salut à toi Dame Bêtise Mais dis-le moi, comment fais-tu Pour avoir tant d'amants Et tant de fiancées Tant de représentants Et tant de prisonniers Pour tisser de tes mains Tant de malentendus Et faire croire aux crétins Que nous sommes vaincus Pour fleurir notre vie De basses révérences De mesquines envies De noble intolérance De mesquines envies De noble intolérance De mesquines envies De noble intolérance Mère de nos femmes fatales Mère des mariages de raison Mère des filles à succursales Princesse pâle du vison Salut à toi Dame Bêtise Toi dont le règne est méconnu Salut à toi Dame Bêtise Mais dis-moi comment fais-tu Pour que point l'on ne voie Le sourire entendu Qui fera de vous et moi De très nobles cocus Pour nous faire oublier Que les putains, les vraies Sont celles qui font payer Pas avant mais après Pour qu'il puisse m'arriver De croiser certains soirs Ton regard familier Au fond de mon miroir Ton regard familier Au fond de mon miroir Ton regard familier Au fond de mon miroir ז'אק ברל / אוויר הטיפשות קטע מהאופרה המפורסמת "חיי היומיום" הנה המנגינה המפורסמת בין כולם "מבט של טיפשות" אמא של אנשים בלי דאגות אמא של אלה שאומרים שהם חזקים אמא של הרגלים קדושים נסיכת אנשים ללא חרטה שלום לך ליידי טיפשות אתה ששלטונך אינו ידוע שלום לך ליידי טיפשות אבל תגיד לי איך אתה עושה את זה שיש כל כך הרבה מאהבים וכל כך הרבה כלות כל כך הרבה נציגים וכל כך הרבה אסירים לארוג עם הידיים כל כך הרבה אי הבנות ולגרום למטומטמים להאמין שאנחנו מובסים לפרוח את חיינו קשתות נמוכות רצונות קטנים מחוסר סובלנות אצילי רצונות קטנים מחוסר סובלנות אצילי רצונות קטנים מחוסר סובלנות אצילי אמא של הפאם פטאל שלנו אמא לנישואי נוחות אמא לבנות בסניפים נסיכת מינק חיוורת שלום לך ליידי טיפשות אתה ששלטונך אינו ידוע שלום לך ליידי טיפשות אבל תגיד לי איך אתה עושה את זה כדי שלא נראה החיוך היודע מי יעשה אותך ואותי זינאים אצילים מאוד כדי לגרום לנו לשכוח שהזונות, האמיתיות הם אלה שגובים לא לפני אלא אחרי כדי שזה יקרה לי להיפגש בערבים מסוימים המראה המוכר שלך עמוק במראה שלי המראה המוכר שלך עמוק במראה שלי המראה המוכר שלך עמוק במראה שלי

Jacques Brel / Saint-Pierre Il y a longtemps de cela Au fond du ciel, le bon Saint Pierre Comme un collégien, se troubla Pour une étoile au cœur de pierre Sitôt conquise, elle s'envole En embrasant de son regard Le cœur, la barbe et l'auréole Du bon Saint Pierre au désespoir Qui criait et pleurait Dans les rues du paradis Qui criait et pleurait Tout en se moquant de lui Effeuillons l'aile d'un ange Pour voir si elle pense à moi Effeuillons l'aile d'un ange Pour voir si elle m'aimera Saint Pierre alors partit chercher À cheval sur un beau nuage Vainement dans la Voie Lactée Sa jeune étoile au cœur volage Au paradis lorsqu'il revint Devant la porte il est resté N'osant montrer tout son chagrin À ses copains auréolés Qui criaient et pleuraient Dans les rues du paradis Qui criaient et pleuraient Tout en se moquant de lui ז'אק ברל / פטרוס הקדוש לפני הרבה זמן במעמקי השמים, פטרוס הקדוש הטוב כמו תלמיד בית ספר, הוא היה מוטרד לכוכב עם לב אבן ברגע שהיא נכבשת, היא עפה משם על ידי בוער במבטו הלב, הזקן וההילה מפטרוס הקדוש הטוב לייאוש שצרח ובכה ברחובות גן העדן שצרח ובכה תוך כדי שהוא צוחק עליו בוא נקטוף כנף של מלאך לראות אם היא חושבת עלי בוא נקטוף כנף של מלאך לראות אם היא תאהב אותי אז פטר הקדוש הלך לחפש רוכב על ענן יפהפה לשווא בשביל החלב הכוכב הצעיר שלו עם לב הפכפך בגן עדן כשהוא חזר מול הדלת הוא נשאר לא מעז להראות את כל צערו לחבריו בעלי ההילה שצרח ובכה ברחובות גן העדן שצרח ובכה תוך כדי שהוא צוחק עליו

Jacques Brel / J'en appelle J'en appelle aux maisons Écrasées de lumière J'en appelle aux amours Que chantent les rivières À l'éclatement bleu Des matins de printemps À la force jolie Des filles qui ont 20 ans À la fraicheur certaine D'un vieux puit de désert À l'étoile qu'attend Le vieil homme qui se perd Pour que monte de nous Et plus fort qu'un désir Le désir incroyable De se vouloir construire En se désirant faible Et plutôt qu'orgueilleux En se désirant lâche Plutôt que monstrueux J'en appelle à ton rire Que tu croques au soleil J'en appelle à ton cri À nul autre pareil Au silence joyeux Qui parle doucement À ces mots que l'on dit Rien qu'en se regardant À la pesante main De notre amour sincère À nos 20 ans trouvés À tout ce qu'ils espèrent Pour que monte de nous Et plus fort qu'un désir Le désir incroyable De se vouloir construire En préférant plutôt Que la gloire inutile Et le bonheur profond Et puis la joie tranquille J'en appelle aux maisons Écrasées de lumière J'en appelle à ton cri À nul autre pareil ז'אק ברל / ערעור אני פונה לבתים נמחץ באור אני פונה לאהבות מה הנהרות שרים לפרץ הכחול בוקר אביבי עם די כוח בנות בנות 20 בטח טרי מבאר מדבר ישנה לכוכב שמחכה הזקן שהולך לאיבוד כדי שנקום וחזק יותר מהרצון הרצון המדהים לרצות לבנות מתוך רצון להיות חלש ולא גאה מתוך רצון להיות פחדן במקום מפלצתי אני קורא לצחוק שלך שאתה מתכווץ בשמש אני פונה לבכי שלך כמו לא אחרת בשקט משמח מי מדבר בשקט למילים האלה שאנחנו אומרים רק מלהסתכל אחד על השני ביד קשה על אהבתנו הכנה אצלנו נמצא 20 שנה לכל מה שהם מקווים לו כדי שנקום וחזק יותר מהרצון הרצון המדהים לרצות לבנות מעדיף דווקא התהילה חסרת התועלת הזו ואושר עמוק ואז השמחה השקטה אני פונה לבתים נמחץ באור אני פונה לבכי שלך כמו לא אחרת

Jacques Brel / Heureux Heureux Qui chante pour l'enfant Et qui est sans jamais rien lui dire Le guide Au chemin triomphant Heureux Qui chante pour l'enfant Heureux Qui sanglote de joie Pour s'être enfin donné d'amour Ou pour Un baiser que l'on boit Heureux Qui sanglote de joie Heureux Les amants séparés Et qui Ne savent pas encore Qu'ils vont Demain se retrouver Heureux Les amants séparés Heureux Les amants épargnés Et dont La force de vingt ans Ne sert à rien qu'à bien s'aimer Heureux Les amants épargnés Heureux Les amants que nous sommes Et qui Demain loin l'un de l'autre S'aimeront S'aimeront Par dessus les Hommes ז'אק ברל / שַׂמֵחַ שַׂמֵחַ מי שר לילד ומי הוא בלי לומר לו כלום המדריך על שביל הניצחון שַׂמֵחַ מי שר לילד שַׂמֵחַ מי מתייפח מרוב שמחה על שהענקת לעצמך סוף סוף אהבה או בשביל נשיקה שאנחנו שותים שַׂמֵחַ מי מתייפח מרוב שמחה שַׂמֵחַ האוהבים הנפרדים ומי לא יודע עדיין שהם יעשו זאת מחר נפגש שוב שַׂמֵחַ האוהבים הנפרדים שַׂמֵחַ מאהבים חסכו ושל מי כוחן של עשרים שנה אין טעם חוץ מלאהוב את עצמך היטב שַׂמֵחַ מאהבים חסכו שַׂמֵחַ האוהבים שאנחנו ומי מחר רחוקים אחד מהשני יאהבו אחד את השני יאהבו אחד את השני מעל גברים

Jacques Brel / Les Blés Donne-moi la main Le soleil apparut Il nous faut prendre le chemin Le temps des moissons est venu Le blé nous a trop attendu Et nous attendons trop de pain Ta main sur mon bras Pleine de douceur Bien gentiment demandera De vouloir épargné les fleurs D'un fossé, les évitera Pour éviter que tu ne pleures Les blés sont pour la faucille Les soleils pour l'horizon Les garçons sont pour les filles Et les filles pour les garçons Donne-moi tes yeux Le soleil est chaud Et dans ton regard lumineux Il a fait jaillir les jets d'eau Qui mieux qu'un geste, mieux qu'un mot Rafraîchiront ton amoureux Penchée vers le sol Tu gerbes le blé Et si parfois ton jupon vole Pardonne-moi de regarder Les trésors que vient dévoiler Pour mon plaisir, le vent frivole ז'אק ברל / חיטה תן לי את ידך השמש הופיעה אנחנו חייבים ללכת בדרך זמן הקציר הגיע החיטה חיכתה לנו יותר מדי זמן ואנחנו מצפים ליותר מדי לחם היד שלך על זרועי מלא במתיקות נא לשאול לרצות לחסוך על הפרחים מתעלה, ימנע מהם כדי למנוע ממך לבכות החיטה מיועדת למגל השמשות לאופק בנים מיועדים לבנות ובנות לבנים תן לי את העיניים שלך השמש לוהטת ובמבטך הזוהר הוא גרם לסילוני המים לצוץ מי יותר טוב ממחווה, יותר טוב ממילה ירענן את אהובך נשען אל הקרקע אתה עורם את החיטה ואם לפעמים התחתונית שלך עפה סלח לי שאני מסתכל האוצרות שבאים להתגלות להנאתי, הרוח הקלת הדעת