שבועת הרופא- רופאים מעידים שכבר לא סומכים על הממשלה משרדי הבריאות והסי די סי

ד"ר מיכל הרן:
המשפט החשוב ביותר, בעיני, בסרט הזה הוא המשפט של הרופאה שאמרה: בפעם הבאה אקרא ואלמד את החומר בעצמי.
המשפט הזה מייצג בעיני את הטרגדיה של הרפואה. ברגע שרופא מעביר את האחריות לבריאותו של החולה לגורם אחר, שייתן לו הנחיות, הוא חדל להיות רופא אמיתי.
ברגע שרופא מפסיק לראות מול עיניו את החולה שנמצא מולו ורק אותו, ברגע שהוא מפסיק לחשוב שעליו להפוך כל אבן, ברגע שהוא לא מבין שבתהליך ההחלמה של החולה יש לו רק שותף אחד: החולה עצמו.
ברגע, שהוא מפסיק להשתמש בכלים שברשותו, אותם רכש במשך שנים רבות של לימוד וניסיון, כדי לקרוא ולחשוב בעצמו.
ברגע שהוא מפסיק לראות את תפקידו כמי שעושה בענווה אינטגרציה של כל הידע, המידע והניסיון כדי לבנות את התמיכה והסיוע האופטימאליים לאדם שהגיע אליו במצוקתו, הוא בוגד בשבועת הרופא שליוותה אותנו כמקצוע מאות שנים.
שבועת הרופא של הרפואה של היום באה לידי ביטוי הדרגתי בשינויים שחלים בועדות האתיקה. כנראה שלא ירחק היום ופרחי הרפואה יצטרכו להישבע על משהו אחר לחלוטין:
-אני מתחייב למלא אחר כל ההנחיות, מבלי לשאול שאלות מיותרות,
-אהיה נאמן תמיד למוסד הרפואי בו אני עובד ואעמיד את טובתו בראש מעייני
-גם אם אקרא את הספרות המקצועית באופן ביקורתי אמנע מהבעת דעתי במידה והמסקנות אליהן אגיע, יהיו שונות מאלו של הממונים עלי
- תמיד אזכור שעלי להקשיב לדעת המומחים ולפעול לפי ההנחיות שלהם, גם אם מעולם לא פגשו את המטופל שלי
-אפעל בענווה מול הממונים עלי, אבל מהמטופלים שלי אדרוש היענות מוחלטת למה שאציע להם ובמידה ויתנגדו אדאג לתעד זאת באותיות קידוש לבנה, כדי להגן על עצמי ועל המוסד בו אני עובד.
אני מקווה שלא שכחתי משהו...