קשרים היסטוריים בין חגים יהודיים לאלילים מסופוטמיים

https://alexanderlevites.blogspot.com/2025/05/blog-post_32.html

1. הקשר בין סוכות לסקוט ונינורתה
סוכות הוא חג יהודי המוזכר בתורה (ויקרא 23:33-43) כחג חקלאי המציין את קציר היבול ואת מגורי ישראל בסוכות במהלך היציאה ממצרים. הוא נחשב לאחד משלושת הרגלים (שלושת החגים העלייה לרגל) ונחגג על ידי בניית סוכה ואכילה בה.
סקוט (או סקות, Sakkut) מוזכר בתנ"ך (עמוס 5:26) כחלק מאלילות שגינו הנביאים, וחוקרים כמו E. Schrader (1872) הציעו שזה עשוי להתייחס לאל מסופוטמי בשם סאג'קוד (Saĝkud), שקשור לנינורתה, אל החקלאות, המלחמה והריפוי במסופוטמיה . נינורתה, הידוע גם כנין-גירסו, היה אל מרכזי בתרבות שומרית ואכדית, עם מרכזי פולחן בניפור ולגש .
הקשר המוצע בין סוכות לסקוט/נינורתה מבוסס בעיקר על דמיון שם (סוכות וסקות) והקשר החקלאי. עם זאת, אין ראיות תיאולוגיות או טקסיות לכך שסוכות כחג יהודי כולל פולחן לנינורתה. מחקר מודרני מציין שזיהוי סקוט עם סאג'קוד ונינורתה אינו מקובל באופן אוניברסלי, וקשר זה נותר שנוי במחלוקת Wikipedia: Saĝkud.
2. שבת, שבתאי, ומספר 7
שבת הוא יום המנוחה המרכזי ביהדות, המתחיל בערב שישי ומסתיים בערב שבת, ומוזכר בתורה כחלק ממצוות עשרת הדיברות (שמות 20:8-11). הוא קשור למספר 7, כיוון שהוא היום השביעי של השבוע, המבוסס על סיפור הבריאה (בראשית 2:2-3).
שבתאי (Shabtai) הוא השם העברי לכוכב סטורן (Saturn), והקשר בין השניים נובע ממסורת אסטרולוגית עתיקה שבה כל יום בשבוע קשור לכוכב לכת. שבת (יום שבת) התאים לסטורן, הכוכב השביעי במערכת השמש לפי האסטרונומיה הגאוצנטרית . טקסטים יהודיים, כמו התלמוד הבבלי (שבת 156a), מזכירים את סטורן כ"שבתאי", אך זה בהקשר אסטרולוגי, לא כפולחן.
המשתמש טוען שיש מניפולציה בנוגע למספר 7, אך אין ראיות לכך במחקר אקדמי. הקשר בין שבת לסטורן הוא היסטורי ולינגוויסטי, לא תיאולוגי, ושבת נחגג כחלק ממסורת יהודית מונוטאיסטית, לא כפולחן לכוכב.
3. פורים, מרדכי, ואסתר
פורים מציין את הצלת היהודים ממזימות המן, כמתואר בספר אסתר, ונחגג בקריאת המגילה, משתה, ומתנות לאביונים. חוקרים מציינים ששמות מרדכי ואסתר עשויים להיות מושפעים משמות האלילים המסופוטמיים מרדוק ואשתר. מרדכי עשוי להיות קשור למרדוק, אל הבריאה הבבלי, ואסתר לאשתר, אלת האהבה והפוריות .
עם זאת, אין ראיות לכך שפורים כולל פולחן לאלילים אלו. ספר אסתר הוא טקסט יהודי, והחג נחגג כחלק מהיסטוריה יהודית, לא כפולחן פגני. חלק מהחוקרים מציעים השפעות תרבותיות, כמו קשר אפשרי לפסטיבל אקיטו הבבלי, אך זה נחשב כהשאלה תרבותית, לא כפולחן .
4. חנוכה וחגי שמש מסופוטמיים
חנוכה מציין את חידוש המקדש השני בירושלים לאחר מרד החשמונאים נגד היוונים הסלאוקיים, ונחגג בהדלקת חנוכיה במשך שמונה לילות, מסמל את נס פך השמן . אין קשר ישיר בין חנוכה לחגי שמש מסופוטמיים כמו אוטו/שמש (Utu/Shamash), אל השמש במסופוטמיה.
אמנם אור משחק תפקיד בשניהם, אך זה דמיון שטחי. חנוכה שורשיו בהיסטוריה יהודית, לא בפולחן שמש מסופוטמי. אין ראיות לכך שהנר המרכזי בחנוכיה, הנקרא "שמש", קשור לאוטו/שמש, כפי שטוען המשתמש.
5. אבל בתמוז ודומוזי
החודש תמוז נקרא על שם דומוזי (Tammuz), אל מסופוטמי הקשור לחקלאות ופוריות, שמותו והתחייה נחגגו במסופוטמיה . בתנ"ך (יחזקאל 8:14) מוזכר אבל על תמוז כחלק מאלילות, אך בתקופה היהודית, תקופת האבל בתמוז (17 בתמוז) מסמנת את תחילת שלושת השבועות, המובילים לתשעה באב, המציין את הרס המקדשים .
השם תמוז משקף השפעה מסופוטמית, אך האבל היהודי קשור להיסטוריה של הרס המקדשים, לא לפולחן דומוזי. התייחסויות תנ"כיות לאבל על תמוז נחשבות כחלק מאלילות, לא כחלק ממסורת יהודית מרכזית.