פייזר נואשת למנוע מרוברט פ. קנדי ג'וניור להסיר אלומיניום מהחיסונים

פייזר נואשת למנוע מרוברט פ. קנדי ג'וניור להסיר אלומיניום מהחיסונים
מזכיר הבריאות של ארה"ב, רוברט פ. קנדי ג'וניור, מבקש מוועדת ייעוץ ממשלתית מרכזית לבחון חיסונים המכילים רכיבי אלומיניום. סקירה זו עשויה להשפיע על לפחות שני תריסרי חיסונים הנמצאים כיום בשוק.
עמדות ופעולות של רוברט פ. קנדי ג'וניור:
• קנדי הביע בעבר חששות לגבי אלומיניום בחיסונים, וטען לקשר אפשרי בין החומר לבין מחלות ילדות, כולל אלרגיות למזון, אוטיזם ודיכאון.
• הוא גם משמש כעורך דין שותף במשרד עורכי דין שתובע חברת תרופות, בטענה שאלומיניום בחיסון גרם למחלה נוירולוגית.
• בתחילת יוני, קנדי החליף את כל 17 חברי ועדת הייעוץ לחיסונים של ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן), ומינה מספר אנשים הידועים כביקורתיים כלפי חיסונים.
תימרוסל (כספית) ואלומיניום:
• למרות שתימרוסל (חומר משמר מבוסס כספית) הוסר מרוב החיסונים, הוא עדיין קיים בחלק מהחיסונים לילדים ולקשישים, ובחיסונים הניתנים במדינות מתפתחות.
• קיימים מעל 150 מחקרים על תימרוסל, ולמעלה מתריסר מהם מצאו תוצאות כמו מוות, מומים, תגובות אוטואימוניות, הפרעות נוירו-התפתחותיות ועוד.
• ה-CDC טוען שתימרוסל בטוח, אך החששות לגביו הובילו להסרתו מרוב החיסונים. הבטיחות שלו התבססה על פחות מ-10 מחקרים – כולם מומנו על ידי ה-CDC – בעוד מאות פרסומים אחרים מזהירים מפניו כבר עשרות שנים.
האם נראה תרחיש דומה עם אלומיניום?
• למרות שהוספת אלומיניום לחיסונים נמשכת כבר כ-90 שנה, רבים אינם מודעים לכך שלא בוצעו מחקרי בטיחות מתאימים (מחקרי רעילות) לשימוש בו כאדג'ובנט (מחזק תגובה חיסונית).
• רשויות הבריאות הסתמכו על ההנחה שהאלומיניום בטוח, מבלי להוכיח זאת. מאחר שחיסונים נתפסו כחומרים לא רעילים במשך עשורים, ה-FDA לא ניסה להוכיח את בטיחות האלומיניום.
• בהתחשב בכך שמשפחות רבות קיבלו פיצויים של מיליארדי דולרים על פגיעות מחיסונים, מדובר במצב מדאיג.
ההבדל בין אלומיניום סביבתי לאלומיניום מוזרק:
• ההצדקה הנפוצה לשימוש באלומיניום בחיסונים היא שאדם נחשף ליותר אלומיניום דרך מזון. אך הגוף מפריש אלומיניום ממקורות שונים בדרכים שונות.
• כאשר אלומיניום מוזרק כחלק מחיסון, הוא אינו מופרש באותה דרך כמו אלומיניום מהמזון או מהסביבה. הוא נועד להישאר בגוף כדי לעורר תגובה חיסונית ממושכת.
• מחקר שפורסם לאחרונה ב-Frontiers of Neurology מצא כי אלומיניום מוזרק עלול לנדוד לאיברים לימפתיים, להתפשט בגוף דרך תאי מערכת החיסון, ולהצטבר בהדרגה במוח – תופעה מדאיגה במיוחד.