אבי לואב ואחרים: המדע מתעלם במכוון מחיפוש אחר תבונה חוצנית.

https://alexanderlevites.blogspot.com/2025/09/blog-post_95.html
https://avi-loeb.medium.com/from-extraterrestrial-microbes-to-alien-intelligence-rebalancing-astronomical-research-priorities-cc5767c5655b
ממיקרובים חוץ-ארציים ועד אינטליגנציה זרה: איזון מחדש של סדרי העדיפויות במחקר האסטרונומי

אבי לואב
מאת עומר אלדדי (1), גרשון טננבאום (1) ואבי לואב (2)
מחלקת הפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, הרצליה, ישראל
מחלקת האסטרונומיה, אוניברסיטת הרווארד, קיימברידג', מסצ'וסטס, ארה"ב
(הוגש לפרסום בכתב עת מוביל עם ביקורת עמיתים)
תקציר
אנו בוחנים את הפער במימון בסדרי העדיפויות במחקר האסטרונומי: מצפה העולמות הראויים למגורים מתוכנן לקבל מעל 10 מיליארד דולר בשני העשורים הקרובים, בעוד שמחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית כמעט ולא מקבל מימון פדרלי. חוסר איזון זה עומד בניגוד לערך המדעי ולעניין הציבורי, שכן 65% מהאמריקאים ו-58.2% מהאסטרוביולוגים שנשאלו מאמינים בקיום אינטליגנציה חוץ-ארצית. מחקרים פסיכולוגיים אמפיריים מראים כי האנושות מגלה חוסן רב יותר כלפי מגע עם חוץ-ארציים מאשר שהוכר בעבר. מחקרים עכשוויים חושפים תגובות הסתגלותיות ולא פאניקה המונית, בסתירה לרציונל של הדרת מחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית ממימון פדרלי מאז 1993. התגובה לאובייקט הבין-כוכבי האחרון 3I/ATLAS ממחישה את ההשלכות של תת-ההשקעה הזו: למרות תחזיות לגילוי אובייקט בין-כוכבי חדש כל כמה חודשים בעשור הקרוב, אין משימות ממומנות ליירוט או לחקר מקרוב של מבקרים אלה מחוץ למערכת השמש. אנו מציעים להקים תוכנית מחקר מקיפה לחקור סימני חיים וסימני טכנולוגיה על אובייקטים בין-כוכביים. תוכנית זו תתמודד עם העניין הציבורי העמוק תוך קידום יכולות זיהוי ואפשרות לגילויים פורצי דרך בחיפוש אחר חיים חוץ-ארציים. ההדרה השיטתית של מחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית מייצגת הטיה מוסדית ולא מגבלה מדעית, ומחייבת בחינה מחודשת מיידית של סדרי העדיפויות במימון.
מבוא
מדוע המדע המודרני, למרות טענותיו לשרת את האינטרסים החברתיים, מתעלם משאלות שמושכות מיליארדי אנשים? החיפוש אחר אינטליגנציה חוץ-ארצית מציג דוגמה בולטת לשאלה זו: בעוד סקרים מרובים מראים כי 58.2%-65% מהמשתתפים מאמינים בקיום אינטליגנציה חוץ-ארצית (Pew Research Center, 2021; Vickers et al., 2025), החיפוש אחר סימני טכנולוגיה מעבר לכדור הארץ נמצא ביכולות של משימות מדע פלנטריות נוכחיות ומתוכננות (Astro2020, 2023; Haqq-Misra et al., 2022). סקר העשור של האקדמיות הלאומיות לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה משנת 2020 (Astro2020, 2023) ממחיש נתק זה, כאשר הוא ממסגר את החיפוש אחר אינטליגנציה חוץ-ארצית כתלוי במימון פרטי בלבד (Haqq-Misra et al., 2022; Wright & Oman-Reagan, 2018), בעוד שפרויקטים במימון פדרלי מתמקדים באופן מוחץ בגילוי סימני חיים מיקרוביאליים (Astro2020, 2023).
היקף הפער הזה מדהים: יותר מעשרה מיליארד דולר מתוכננים להיות מוקצים בשני העשורים הקרובים למצפה העולמות הראויים למגורים (HWO; Astro2020, 2023), טלסקופ חלל שיחפש טביעות ספקטרליות של מולקולות המעידות על מיקרובים באטמוספרות של 25 כוכבי לכת שנבחרו בקפידה (Mamajek & Stapelfeldt, 2024). משימה זו מתמקדת במפורש בסימני חיים (למשל, חמצן, מתאן, אדי מים ומדדים אחרים של תהליכים ביולוגיים), תוך הדרה של כל יכולת לגילוי אינטליגנציה חוץ-ארצית. בינתיים, אובייקטים בין-כוכביים, שיכולים לשאת עדויות לאינטליגנציה חוץ-ארצית (Loeb 2022, Ezell & Loeb, 2023), זוכים להתייחסות קצרה בלבד בסקר העשור, למרות ההכרה של המסמך בחשיבותם המדעית.
שפת הסקר עצמו חושפת סתירה זו: "אחת התגליות האסטרונומיות המרגשות ביותר בשנים האחרונות היא שני פולשים בין-כוכביים, האסטרואיד 'עומואמואה' והשביט 2I/בוריסוב, שמקורם סביב כוכב אחר ועברו דרך מערכת השמש שלנו. סקרים בקנה מידה גדול כגון סקר המורשת של מצפה רובין של חלל וזמן יגלו עוד אובייקטים כאלה ויספקו הבנה מוגברת של ההקשר וההשפעה של המבקרים הבין-כוכביים הללו" (Astro2020, 2023, עמ' 50). עם זאת, התלהבות זו עומדת בניגוד חריף להיעדר מימון פדרלי ייעודי ליירוט או חקר מקרוב של מבקרים אלה ממערכות כוכבים אחרות.
האובייקט הבין-כוכבי החדש 3I/ATLAS ממחיש את ההשלכות של חוסר ההתאמה הזו. כאשר יגיע לפריהליון ב-29 באוקטובר 2025, 3I/ATLAS יעבור בצד הנגדי של השמש ביחס לכדור הארץ, מה שהופך תצפיות יבשתיות של שלבו הבהיר ביותר לבלתי אפשריות (Hibberd, Crowl & Loeb, 2025; Loeb, 2025a). כאשר מבקר זה חולף במהירות של כ-68 קמ"ש בכיוון ההפוך לתנועת כדור הארץ סביב השמש, לא תהיה הזדמנות מספקת לחקור אותו עקב עשורים של תת-השקעה ביכולות היירוט והתצפית הקרובה הנדרשות. כפי שחשפו סיראג' ואחרים (2023), יירוט אובייקטים בין-כוכביים במהלך מסלולם דרך מערכת השמש דורש חלליות ממוקמות מראש, שאינן זמינות כיום. במאמר זה, אנו מציעים כי ההדרה השיטתית של החיפוש אחר חפצים חוץ-ארציים ממחקר המיינסטרים, למרות ההיתכנות הטכנולוגית של חיפוש זה (Hein et al., 2022) והעניין הציבורי המוחץ בו, חושפת הטיה מוסדית נגד פרדיגמות מחקר חדשניות, ומעידה כי הגיע הזמן שאסטרונומים יאמצו תוכנית מדעית נועזת יותר.
רקע תיאורטי
טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן ומימון יוצא דופן
תת-המימון השיטתי של מחקר טכנוסיגנטורות נובע מיישום שגוי של האמרה של קארל סגן "טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן", שנוסחה ב-1979 (Sagan, 1979). בעוד שסגן התכוון לכך כקריאה לקפדנות מתודולוגית, היא הפכה למנגנון שמירה שדוחה באופן רפלקסיבי מחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית כ"יוצא דופן" מטבעו. עם זאת, בהתחשב בהערכה של כ-10^{22} כוכבי לכת ראויים למגורים בנפח הנצפה של היקום (Loeb, 2016), ההנחה שכדור הארץ מארח את הציביליזציה הטכנולוגית היחידה היא הטענה ה"יוצאת דופן" באמת.
בנוסף, מסגור מושגי זה מציג באופן מהותי את טבע הראיות בצורה שגויה. ראיות הופכות ל"יוצאות דופן" כאשר מתקבלות ללא השקעה הולמת. גילוי טכנוסיגנטורה של אינטליגנציה חוץ-ארצית ידרוש ככל הנראה עשורים ומיליארדי דולרים במימון, מה שהופך את הגילוי לרגיל ולא "יוצא דופן". לכן, אנו מציעים כי עקרון סגן דורש תיקון: "השערות מדעיות דורשות ראיות לבדיקתן ומימון מספיק לאיסוף אותן ראיות". על ידי סיווג מחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית כיוצא דופן תוך ניכוי משאבים מתאימים, הקהילה המדעית יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה, ומבטיחה שהראיות ה"יוצאות דופן" יישארו מחוץ להישג יד.
יישום שגוי זה של עקרון סגן משתרע מעבר למחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית, ומאיים על חדשנות מדעית באופן רחב יותר. כפי שמסכם דמינג, "רעיונות, תיאוריות או תצפיות שהם רק חדשניים אינם 'יוצאי דופן', ואינם דורשים כמות 'יוצאת דופן' של ראיות לאישוש. המדע אינו שוקל שני סוגי ראיות. השימוש הלא נכון ב'טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן' כדי לדכא חדשנות ולשמר אורתודוקסיה יש להימנע ממנו, שכן הוא בהכרח מאט את התקדמות המדע בהקמת גופי ידע אמינים ומקיפים" (Deming, 2016, עמ' 11).
הפרדיגמה השמרנית והשלכותיה
תוכנית החיפוש אחר אינטליגנציה חוץ-ארצית (SETI) של נאס"א ממחישה כיצד סטיגמה חברתית יכולה לגבור על ערך מדעי בהחלטות מימון. הפגיעות של התוכנית לא נבעה מחוסר מדעי, אלא מ"גורם הצחוק" — הנטייה של SETI לעורר צחוק מזלזל במקום התייחסות רצינית (Wright & Oman-Reagan, 2018). הסטיגמה החברתית התבטאה בלעג קונגרסיונלי, כאשר הסנטור ריצ'רד בריאן הצליח לקדם את סיום התוכנית ב-1993, והצהיר כי התיקון שלו "יסיים את המרדף הגדול אחר מאדים על חשבון משלמי המסים" (Garber, 1999), ובכך הדיר למעשה תחום חקירה מדעי שלם ממימון ציבורי.
ההשלכות הכמותיות של החלטה זו חושפות אסימטריות במימון בסדרי העדיפויות במחקר האסטרונומי. בעוד שנאס"א השקיעה משמעותית במחקר אסטרוביולוגיה, עם תקציבים שנתיים המגיעים לכ-65 מיליון דולר בשנים האחרונות (תוכנית האסטרוביולוגיה של נאס"א, ללא תאריך), מחקר על אינטליגנציה חוץ-ארצית קיבל מימון פדרלי מינימלי מאז 1993. ה-HWO לבדו ידרוש יותר מ-10 מיליארד דולר בשני העשורים הק
Think Harder
From Extraterrestrial Microbes to Alien Intelligence: Rebalancing Astronomical Research Priorities | by Avi Loeb | Jul, 2025 | Medium

אנדראס מילר
24.07.2025
Avi Loeb et al.: Science deliberately neglects the search for extraterrestrial intelligence
קיימברידג' (ארה"ב) – במאמרם, עומר אלדדי, גרשון טננבאום מאוניברסיטת רייכמן ואסטרונום הרווארד אבי ליב מבקרים את חוסר האיזון הקיצוני בחלוקת המימון הציבורי לפרויקטים מדעיים לחיפוש חיים חוצניים וחיפוש תבונה חוצנית (SETI).
חוסר איזון למרות תמיכה ציבורית ומדעית
לפי מחקרים, 65% מתושבי ארה"ב ו-58.2% מאסטרוביולוגים מאמינים לא רק בקיום חיים חוצניים, אלא גם בתבונה חוצנית. עם זאת, מאז הפסקת תוכניות נאס"א ב-1993, חיפוש התבונה החוצנית כמעט הודר ממימון ציבורי. בעוד מיליארדים מושקעים בחיפוש ביוסיגנטורות מיקרוביאליות על כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש (אסטרוביולוגיה), חקר טכנוסיגנטורות – סימנים לטכנולוגיות של תרבויות חוצניות – מוזנח.
חפצים בין-כוכביים לא מנוצלים
הפער במחקר בולט במיוחד במקרים כמו החפץ הבין-כוכבי 3I/ATLAS, שיחצה את מערכת השמש בקרוב במסלול שמקשה על תצפיות מהארץ. המחברים מציינים כי אין משימות ממומנות לחקר או ליירוט חפצים כאלה, וכי מבקרים קודמים כמו 'עומואמואה' (2017) ו-2I/בוריסוב (2019) לא נוצלו עקב חוסר הכנה ומימון.
סטנדרטים מדעיים מעוותים
טננבאום, אלדדי וליב טוענים כי האמרה של קרל סגן, "טענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן", משמשת כעת תירוץ לשלילת לגיטימציה של מחקרי SETI. הם טוענים כי ההנחה שכדור הארץ הוא בית התרבות הטכנולוגית היחידה ביקום היא עצמה "טענה יוצאת דופן". עם זאת, ללא מימון מספיק, הוכחת טכנוסיגנטורות לא תתממש – דילמה מעגלית.
הטיה מוסדית ומורשת היסטורית
לדעת ליב ועמיתיו, השוליות של SETI אינה נובעת מחוסר משמעות מדעית, אלא מאינרציה מוסדית ותלות במסלולים שנבחרו בעבר. מאז החלטת הקונגרס ב-1993 נגד מימון ציבורי ל-SETI בארה"ב, הנושא נחשב פחות לגיטימי בוועדות סקירה. חוקרים צעירים נמנעים ממנו משיקולי קריירה, ומימון פרטי משמש כטיעון להמשך ההתנערות מאחריות ציבורית.
היתרונות המדעיים של טכנוסיגנטורות
לדברי המחברים, על פי מחקר של רייט ואחרים (2022), טכנוסיגנטורות עשויות להיות קלות יותר לגילוי מאשר ביוסיגנטורות, שכן הן עשויות להיות עמידות יותר, נפוצות יותר, ניתנות לזיהוי ברור כמלאכותיות ומכסות טווח רחב יותר של סיגנלים אנרגטיים. כמו כן, עקבות של תרבויות טכנולוגיות עשויות להישמר מיליוני שנים – הרבה יותר מגזים ביוסיגנטוריים באטמוספירות של כוכבי לכת.
** בגרות ציבורית וחוסן פסיכולוגי**
המחברים מדגישים כי המיתוס על פאניקה המונית לאחר מגע עם תבונה חוצנית אינו עומד במבחן אמפירי. מחקרים מראים כי הציבור רואה עצמו עמיד מספיק להתמודד עם גילוי כזה. הפחד מפני כאוס חברתי הוא "אפקט של צד שלישי": אנשים מאמינים שאחרים ייכנסו לפאניקה, אך לא הם עצמם. למעשה, גילוי כזה עשוי אף לשמש כאירוע המעצב את זהות האנושות.
הצורך בשינוי כיוון במימון המחקר
אלדדי, טננבאום וליב קוראים להערכה מחדש של מחקרי SETI, כולל פתיחת ועדות סקירה, שילוב טוב יותר של האינטרס הציבורי וקביעת מכסות למחקרים חדשניים בסיכון גבוה במסגרת אסטרטגיות מחקר לאומיות. ההנחה שרק חיפוש ביוסיגנטורות הוא "רציני" אינה תקפה מדעית ופוגעת חברתית.
הגעתו הקרובה של 3I/ATLAS מסמלת, לדברי המדענים, "החמצה נוספת שנגרמה מחוסר מימון מתמשך". הדרת SETI ממחקר ציבורי אינה מונעת על ידי מדע, אלא על ידי דעות קדומות תרבותיות. עם זאת, חיפוש ממוקד אחר טכנוסיגנטורות עשוי לספק תשובות לשאלות הוותיקות של האנושות ולהציב דחפים טכנולוגיים וחברתיים חדשים – בתנאי שיהיה לאנושות האומץ לעסוק בכך ברצינות.