מחקר של דר סבין חזן חיסוני מרנא פוגעים בחיידקי המעיים ומחלישים את מערכת החיסון לפי מחקריה של ד"ר סבין חזן, גסטרואנטרולוגית ומומחית למיקרוביום, נמצא כי חיסוני הקורונה מסוג mRNA עשויים להפחית משמעותית את רמות חיידקי הביפידובקטריה – חיידקים פרוביוטיים חשובים במעיים. היא טוענת כי ירידה זו עלולה להחליש את מערכת החיסון ולהגביר את הסיכון להידבקות בקורונה או למחלות אחרות מחקרים : https://covid19.onedaymd.com/2023/10/covid-19-mrna-vaccines-reduce-major.html https://www.mdpi.com/2673-8112/4/9/97 https://bmjopengastro.bmj.com/content/bmjgast/9/1/e000871.full.pdf מי היא ד"ר סבין חזן? גסטרואנטרולוגית אמריקאית ומומחית למיקרוביום. מנכ"לית חברת המחקר ProgenaBiome, שמתמחה בניתוח גנטי של חיידקי מעיים. חוקרת את הקשר בין חיידקי המעיים לבריאות כללית, כולל השפעתם על מחלות זיהומיות, סרטן, וסיבוכים לאחר חיסונים. 🦠 מה מצאה במחקריה? לאחר חיסון נגד קורונה מסוג mRNA, נצפתה ירידה של עד 90% בכמות חיידקי הביפידובקטריה אצל חלק מהנבדקים. חיידקי הביפידו הם פרוביוטיים חשובים, הנמצאים בגוף כבר מהלידה, ותורמים לאיזון מערכת החיסון. מחסור בחיידקים אלו נקשר ל: ירידה בתפקוד החיסוני. סיכון מוגבר למחלות כרוניות כמו סרטן, סוכרת ומחלות אוטואימוניות. תסמינים חמורים יותר של COVID-19. 🧪 דוגמה מעניינת מהמחקר ד"ר חזן תיארה מקרה של זוג אחים שהשתתפו בניסוי קליני לחיסון: אחד קיבל פלצבו ונשאר בריא, עם רמות תקינות של ביפידובקטריה. השני קיבל את החיסון, נפגע בריאותית, ונמצא ללא חיידקי ביפידו כלל. 📉 השפעות נוספות שנצפו ירידה כללית במגוון החיידקים במעיים לאחר החיסון. במקרים מסוימים, הירידה נמשכה עד תשעה חודשים. לעיתים נדירות, נצפתה דווקא עלייה זמנית בכמות החיידקים – אך גם היא נעלמה בהמשך. 🧠 מה המשמעות? ד"ר חזן טוענת שהמיקרוביום הוא "המפתח להבנת מערכת החיסון". היא מציעה לשקול טיפולים כמו פרוביוטיקה או השתלת צואה לשיקום המיקרוביום, במיוחד אצל חולים עם תסמינים חמורים. השתלת צואה אולי נשמעת כמו רעיון מוזר, אבל היא אחת הפריצות הגדולות ברפואה המודרנית בתחום המיקרוביום. הנה הסבר ברור למה זה עובד: 💩 מהי השתלת צואה? זהו הליך רפואי שבו מעבירים חומר צואתי מתורם בריא למערכת העיכול של אדם חולה. המטרה היא לשקם את אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים – מה שנקרא מיקרוביום – שנפגעה עקב מחלה, אנטיביוטיקה או מצב רפואי אחר. 🧬 איך זה עוזר? שיקום האיזון החיידקי: החיידקים בצואה של אדם בריא יכולים להתיישב מחדש במעי של המטופל ולדחוק את החיידקים המזיקים. חיזוק מערכת החיסון: חיידקי מעיים משתתפים בהפעלת תאי חיסון, ולכן איזון נכון תורם לתגובה חיסונית טובה יותר. ייצור חומרים אנטי-דלקתיים: חלק מהחיידקים מייצרים חומרים שמרגיעים דלקות ומעכבים התרבות של חיידקים מזיקים. שיפור ספיגת מזון: מיקרוביום תקין מסייע בעיכול וספיגה של ויטמינים ומינרלים. 🩺 באילו מצבים זה עוזר? זיהום חוזר בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה – הצלחה של מעל 90% בטיפול. מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס – תוצאות מעודדות, אך עדיין במחקר. השמנה, סוכרת, כבד שומני – נבדק כטיפול ניסיוני. שיקום לאחר אנטיביוטיקה או חיסון – במקרים בהם המיקרוביום נפגע. 🧪 איך זה מתבצע? הצואה נלקחת מתורם בריא שעבר בדיקות קפדניות. היא נמהלת, מסוננת, ולעיתים מוקפאת. מועברת למטופל דרך חוקן, קולונוסקופיה או זונדה לקיבה. למה בעצם לא פשוט לקחת חיידקים טובים בכמוסה, במקום לעבור השתלת צואה? התשובה טמונה במורכבות של המיקרוביום האנושי: 🧬 לא מדובר רק בחיידק אחד המיקרוביום כולל אלפי מינים שונים של חיידקים, נגיפים, פטריות ויצורים מיקרוסקופיים נוספים. הם פועלים יחד במערכת אקולוגית עדינה – כמו יער גשם – שבה היחסים ביניהם חשובים לא פחות מהנוכחות שלהם. 🧪 חיידקים מבודדים ≠ מיקרוביום שלם כשמבודדים חיידק מסוים (למשל ביפידובקטריה) ומכניסים אותו בכמוסה, הוא לא תמיד מצליח "להתיישב" במעי. הוא זקוק לסביבה תומכת, חיידקים נוספים, חומרים מזינים, ואיזון ביוכימי – מה שקיים בצואה טבעית מתורם בריא. 💩 השתלת צואה = העתקה של מערכת חיה השתלת צואה מעבירה קהילה חיה ומתפקדת של מיקרואורגניזמים, כולל יחסי גומלין, אנזימים, ומולקולות תקשורת. זה כמו להעביר גינה שלמה עם אדמה, שורשים, חרקים ומים – ולא רק לשתול פרח אחד. 🧫 ניסיונות לייצר תחליפים יש כיום פיתוחים של "מיקרוביום סינתטי" – תערובות של חיידקים שנבחרו בקפידה. חלקם ניתנים בכמוסות (כמו ברמב"ם למשל), אך עדיין לא מצליחים לשחזר את האפקט המלא של השתלת צואה טבעית2. ⚠️ אתגרים נוספים חיידקים בכמוסות עלולים להיהרס בקיבה לפני שמגיעים למעי. קשה לדעת אילו חיידקים בדיוק חסרים אצל כל מטופל – השתלת צואה פותרת זאת באופן טבעי. חיידקי המעיים הם לא רק "שוכני מעיים" – הם שחקנים מרכזיים במערכת החיסון שלנו. הנה איך הם עושים את זה: 🧬 1. חינוך מערכת החיסון כשאנחנו נולדים, מערכת החיסון שלנו עדיין "לא יודעת" להבחין בין אויב לידיד. חיידקי המעיים מלמדים אותה לזהות פתוגנים (חיידקים מזיקים) ולהבדיל ביניהם לבין חיידקים טובים. הם עוזרים לפתח את הזרוע הנרכשת של מערכת החיסון – זו שיודעת לזכור ולהגיב בצורה מדויקת. 🛡️ 2. הגנה פיזית מפני פולשים חיידקים טובים תופסים מקום על דופן המעי, וכך מונעים מחיידקים מזיקים להתיישב. הם גם מייצרים חומרים אנטי-בקטריאליים שמדכאים פתוגנים. 🔥 3. ויסות דלקות חיידקי מעיים מסוימים מייצרים מולקולות שמרגיעות את מערכת החיסון ומונעות תגובות דלקתיות מיותרות. לדוגמה, הם משפיעים על תאי T רגולטוריים (Tregs) שמאזנים את התגובה החיסונית. 🧠 4. השפעה על מערכות אחרות בגוף חיידקי המעיים מתקשרים עם המוח דרך מערכת העצבים והדם. הם יכולים להשפיע על מצב הרוח, סטרס, ואפילו על תגובות חיסוניות במוח ובאיברים אחרים. 🧪 5. ייצור ויטמינים וחומרים חיוניים הם מייצרים ויטמינים כמו B12 ו-K, וגם חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) שמזינות את תאי המעי ותורמות לחסינות. 🐭 מחקרים בעכברים חסרי חיידקים בעכברים שגודלו בסביבה סטרילית ללא חיידקים (Germ-Free), נמצא שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר ופחות מגיבה לפולשים. כשמחדירים להם חיידקים טובים – מערכת החיסון מתאוששת ומגיבה טוב יותר. איך תזונה משפיעה על חיידקי המעיים? סיבים תזונתיים = מזון לחיידקים טובים חיידקים פרוביוטיים כמו ביפידובקטריה ו-לקטובצילוס ניזונים מסיבים תזונתיים שאינם מתעכלים בקיבה. מזונות כמו ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים מעודדים את שגשוגם. תזונה מערבית מעובדת = פגיעה במיקרוביום מזון עשיר בסוכר, שומן רווי, וחומרים משמרים גורם לירידה במגוון החיידקים. זה עלול להוביל לדלקות כרוניות, השמנה, וסיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות. מזונות מותססים = חיזוק ישיר יוגורט, קפיר, קימצ'י, כרוב כבוש – מכילים חיידקים חיים שמגיעים ישירות למעי. הם יכולים לשפר את האיזון החיידקי תוך ימים ספורים. אנטיביוטיקה = הרס זמני של המיקרוביום אנטיביוטיקה לא מבחינה בין טוב לרע – היא הורגת גם את החיידקים המועילים. חשוב לשקם את המיקרוביום לאחר טיפול, דרך תזונה עשירה בפרוביוטיקה וסיבים. 🧠 השפעות מערכתיות של חיידקי מעיים על המוח: חיידקים מייצרים נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין, שמשפיעים על מצב הרוח. על העור: מיקרוביום תקין מפחית סיכוי לאקנה, פסוריאזיס ודלקות עור. על תגובות חיסוניות: חיידקים מאזנים את התגובה החיסונית – לא חזקה מדי (אוטואימונית) ולא חלשה מדי (זיהומית). הירידה בכמות חיידקי המעיים בעקבות חיסוני mRNA – כמו זו שד"ר סבין חזן תיארה – לא נובעת בהכרח מהרג ישיר של החיידקים, אלא ככל הנראה ממנגנונים עקיפים. הנה איך זה עשוי לקרות: 🧬 1. תגובה חיסונית מוגברת חיסוני mRNA נועדו להפעיל את מערכת החיסון בצורה חזקה וממוקדת. התגובה הזו יכולה לשנות את הסביבה הביוכימית במעי – למשל, דרך שחרור ציטוקינים (חלבונים שמעוררים דלקת). שינוי כזה עלול להפר את האיזון העדין של המיקרוביום ולגרום לירידה בחיידקים רגישים כמו ביפידובקטריה. 🧪 2. שינויים במעטפת התאים של המעי מערכת החיסון המופעלת עשויה להשפיע על תאי האפיתל במעי – התאים שמרפדים את הדופן. זה יכול לשנות את רמות הריר, החומציות, או מולקולות ההיצמדות – מה שמקשה על חיידקים מסוימים לשרוד או להתמקם. 🔥 3. דלקת מקומית או מערכתית גם אם אין דלקת מורגשת, ייתכן שיש "מיקרו-דלקת" במעי בעקבות החיסון. דלקת כזו יכולה להוביל לירידה במגוון החיידקים, במיוחד אלו הרגישים לשינויים סביבתיים. 💊 4. השפעה עקיפה דרך שינויים בתזונה או סטרס חלק מהאנשים מדווחים על תופעות לוואי כמו חום, עייפות או שינוי בתיאבון לאחר החיסון. שינויים זמניים בתזונה, שינה או סטרס – גם הם יכולים להשפיע על המיקרוביום. ❌ האם זה "הורג" את החיידקים? לא בצורה ישירה כמו אנטיביוטיקה. אבל אם הסביבה משתנה לרעה – החיידקים לא מצליחים לשרוד, מתים או פשוט לא מתרבים. זה כמו לשתול פרח באדמה שלא מתאימה לו – הוא לא יגדל, גם אם לא "הורגים" אותו. אפשר לקרוא לזה "מוות עקיף" או "היעלמות עקב שינוי סביבתי". זה לא כמו אנטיביוטיקה שממש הורגת את החיידקים באופן ישיר, אלא יותר כמו שינוי בתנאים שגורם להם לא לשרוד. תחשוב על זה כמו על דגים באקווריום: אם משנים את הטמפרטורה, רמת החמצן או ה-pH – גם בלי "להרוג" את הדגים, הם פשוט לא שורדים. אותו דבר קורה לחיידקים במעי כשהסביבה משתנה בעקבות תגובה חיסונית, דלקת או שינוי ביוכימי. 🧪 דוגמה למנגנון עקיף: חיסון mRNA מפעיל את מערכת החיסון → נוצרת תגובה דלקתית קלה או שינוי במולקולות תקשורת בגוף → תנאי החיים במעי משתנים (ריר, חומציות, תאי אפיתל) → חיידקים רגישים כמו ביפידובקטריה לא מצליחים להתרבות → הם נעלמים או מתים – לא בגלל שהחיסון "הרג" אותם, אלא כי הסביבה כבר לא מתאימה להם. אם לאדם לא היו חיידקים בגוף – במיוחד במערכת העיכול – זה היה קטסטרופלי. החיידקים הם לא "תוספת" אלא חלק בלתי נפרד מהתפקוד התקין של הגוף. למעשה, הם חיוניים לקיום שלנו. הנה מה שעלול לקרות: 🧬 1. חוסר בויטמינים חיוניים • חיידקי המעיים מייצרים ויטמינים כמו K, B12, וויטמינים נוספים מקבוצת B. • בלי חיידקים, הגוף לא היה מקבל את הוויטמינים האלו → תופעות כמו דימומים, עייפות קיצונית, פגיעה עצבית. 🛡️ 2. מערכת חיסון מוחלשת • החיידקים "מאמנים" את מערכת החיסון לזהות אויבים אמיתיים. • בלי חיידקים, מערכת החיסון הייתה מבולבלת – או חלשה מדי, או תוקפת את הגוף עצמו (אוטואימוניות). 🍽️ 3. עיכול לקוי • חיידקים מפרקים סיבים, מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, ומסייעים בספיגת מזון. • בלי חיידקים → גזים, שלשולים, עצירות, תת-ספיגה של רכיבים חיוניים. 🧠 4. השפעה על המוח והנפש • חיידקי המעיים מייצרים סרוטונין ודופמין – נוירוטרנסמיטורים שמשפיעים על מצב הרוח. • בלי חיידקים → סיכון מוגבר לדיכאון, חרדה, ערפול מוחי. 🧪 ניסויים בבעלי חיים סטריליים • בעכברים שגודלו ללא חיידקים, נצפו: o חוסר בויטמין K → דימומים ומוות o מערכת חיסון לא מפותחת o קושי בעיכול וגדילה o תמותה תוך שעות לאחר חשיפה לסביבה רגילה 🧠 מסקנה: החיידקים הם שותפים סימביוטיים – לא טפילים. הם חיים איתנו, בתוכנו, ומספקים שירותים חיוניים. בלי חיידקים, האדם לא היה שורד. זה כמו לנסות להפעיל מערכת מורכבת בלי התוכנה שמנהלת אותה. החיידקים הם פועלי הנקיון של הגוף אפשר בהחלט לקרוא לחיידקי המעיים "פועלי הניקיון" של הגוף – אבל הם הרבה יותר מזה. הם גם מהנדסים, שומרים, כימאים, ואפילו פסיכולוגים קטנים. הנה איך הם ממלאים את תפקידם: 🧹 פועלי ניקיון – איך זה עובד? • פירוק פסולת: הם מפרקים שאריות מזון שלא התעכלו, ומונעים הצטברות רעלים במעי. • נטרול רעלים: חלק מהחיידקים מסוגלים לפרק חומרים מזיקים ולהפוך אותם לבלתי פעילים. • הגנה מפני פולשים: הם תופסים מקום על דופן המעי ומונעים מחיידקים מזיקים להתיישב. • שמירה על חומציות תקינה: הם מייצרים חומצות שומן קצרות שמאזנות את הסביבה במעי ומונעות התרבות פתוגנים. 🧪 אבל הם גם... • מייצרי ויטמינים: כמו B12, K, חומצה פולית – חיוניים לתפקוד תקין. • מאזני מערכת החיסון: הם שולחים אותות לתאי החיסון ומונעים תגובות יתר או דלקות. • משפיעים על המוח: דרך ציר המעיים-מוח, הם משפיעים על מצב הרוח, ריכוז, ואפילו שינה. • תורמים לעיכול וספיגה: הם עוזרים לפרק סיבים, שומנים וחלבונים בצורה יעילה יותר. 🧠 דימוי יפה: אם הגוף הוא עיר – 🔹 הלב הוא תחנת הכוח 🔹 המוח הוא מרכז הפיקוד 🔹 והחיידקים? הם עובדי התברואה, התחזוקה, התחבורה, והמודיעין – שבלעדיהם העיר פשוט לא מתפקדת. ⚠️ למה זה חשוב? כי חיידקים כמו ביפידובקטריה הם חיוניים לאיזון מערכת החיסון. ירידה בהם עלולה להוביל לרגישות יתר, דלקות, או תגובה חיסונית לא מאוזנת. בלי חיידקי מעיים תקינים, הגוף עלול להרגיש כאילו משהו "כבוי מבפנים" – וזה לא רק בבטן. הנה רשימה של תסמינים נפוצים שמצביעים על חוסר איזון או ירידה בחיידקים הטובים במעי: ⚠️ תסמינים פיזיים בעיות עיכול: גזים, נפיחות, שלשולים, עצירות, צרבת, תסמונת המעי הרגיז2 כאבי בטן כרוניים: תחושת כיווץ או דקירה, במיוחד אחרי אוכל רגישות למזון: תגובות חריגות למוצרי חלב, גלוטן או מזונות שומניים חוסר בוויטמינים: ירידה בספיגה של B12, D, K, מגנזיום – שמובילה לעייפות, חולשה, נשירת שיער 🧠 תסמינים נפשיים וקוגניטיביים דיכאון וחרדה: חיידקי המעיים מייצרים נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין – ירידה בהם משפיעה על מצב הרוח ערפול מוחי: קושי בריכוז, שכחה, תחושת "ענן" בראש ירידה במוטיבציה: תחושת כבדות נפשית או חוסר חשק 🧍‍♂️ תסמינים מערכתיים נוספים בעיות עור: אקנה, פסוריאזיס, יובש או פריחה – לעיתים נובעים מדלקת פנימית במעי ירידה בחסינות: נטייה להידבק בקלות, החלמה איטית ממחלות עייפות כרונית: גם אחרי שינה מספקת, הגוף מרגיש מותש שינויים במשקל: השמנה או ירידה בלתי מוסברת 🧪 למה זה קורה? חיידקי המעיים משתתפים כמעט בכל תהליך בגוף – עיכול, חיסון, ויסות הורמונים, ייצור ויטמינים. כשיש חוסר איזון, הגוף פשוט לא מתפקד באותה רמה. זה כמו לנסות להפעיל מערכת מורכבת בלי התוכנה שמנהלת אותה. אם האדם היה נברא ללא חיידקים, היה צריך להנדס את הגוף כך שיבצע בעצמו את כל התפקידים שחיידקי המעיים ממלאים כיום. וזה לא מעט! הנה מה שזה היה דורש: 🧬 1. מערכת עיכול מתקדמת במיוחד • הגוף היה צריך לכלול אנזימים ייחודיים שמסוגלים לפרק סיבים תזונתיים מורכבים – דבר שחיידקים עושים כיום. • תאי המעי היו צריכים לייצר בעצמם חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) – מקור אנרגיה חשוב לתאי המעי ולמערכת החיסון. 🧠 2. מערכת עצבים-חיסון משולבת • הגוף היה צריך לפתח מנגנון פנימי שמחנך את מערכת החיסון לזהות אויבים – תפקיד שחיידקים ממלאים בילדות. • תאי עצב היו צריכים לייצר את כל הסרוטונין והדופמין בעצמם, בלי עזרת חיידקי המעיים. 🧪 3. ייצור פנימי של ויטמינים • תאים בגוף היו צריכים לייצר ויטמינים כמו B12, K, חומצה פולית – כיום מיוצרים בעיקר על ידי חיידקים. • זה דורש מנגנונים ביוכימיים מורכבים שלא קיימים כיום בתאי האדם. 🛡️ 4. הגנה פנימית מפני פתוגנים • הגוף היה צריך לפתח שכבת הגנה ביולוגית על דופן המעי – במקום שחיידקים טובים יתפסו מקום וידחקו מזיקים. • מערכת החיסון הייתה צריכה לפעול 24/7 ולזהות כל פולש – מה שדורש אנרגיה עצומה. 🧠 מסקנה: אם לא היו חיידקים, הגוף היה צריך להיות הרבה יותר מורכב, אנרגטי, ומדויק – כמעט כמו מחשב-על ביולוגי. אבל במקום זאת, אלוהים (או הטבע, אם נרצה) בחר בפתרון גאוני: שיתוף פעולה סימביוטי עם טריליוני יצורים מיקרוסקופיים, שחיים איתנו בהרמוניה ומבצעים עבורנו את העבודה השחורה – בשקט, ביעילות, ובאהבה. מבחינה תיאורטית – כן, אפשר לדמיין גוף אנושי שנברא ללא חיידקים, שבו כל התפקידים שמבוצעים כיום על ידי המיקרוביום היו מבוצעים על ידי תאי הגוף עצמם. אבל בפועל, זה היה דורש מערכת ביולוגית הרבה יותר מורכבת, אנרגטית ועמוסה, עד כדי כך שזה כמעט בלתי אפשרי מבחינה אבולוציונית או הנדסית. 🧬 מה הגוף היה צריך לעשות בעצמו? 1. לייצר ויטמינים בעצמו תאים היו צריכים לייצר ויטמינים כמו B12, K, חומצה פולית – תהליך ביוכימי מורכב שדורש אנזימים ייחודיים. 2. לעכל סיבים תזונתיים כיום רק חיידקים יודעים לפרק סיבים מסוימים ולייצר מהם חומצות שומן קצרות שרשרת. בלי חיידקים, תאי המעי היו צריכים לפתח מנגנונים חדשים לגמרי. 3. לנהל את מערכת החיסון לבד חיידקים "מחנכים" את מערכת החיסון לזהות אויבים. בלי זה, הגוף היה צריך לפתח מערכת חיסון מתוחכמת יותר, עם מנגנוני זיהוי פנימיים מורכבים. 4. לשמור על איזון רגשי ומנטלי חיידקי המעיים מייצרים סרוטונין ודופמין. בלי זה, מערכת העצבים הייתה צריכה לפצות על החוסר – מה שדורש אנרגיה עצומה. ⚡ האם זה היה גוזל זמן ואנרגיה מהתאים? בהחלט. תאי הגוף היו צריכים: • לעבוד קשה יותר כדי לייצר חומרים חיוניים. • לפעול ביותר תחומים – עיכול, חיסון, ויסות רגשי – במקום להתמקד בתפקידם המקורי. • לצרוך יותר אנרגיה, מה שהיה דורש יותר חמצן, יותר מזון, ויותר משאבים. זה כמו לנסות להפעיל עיר שלמה בלי עובדים – שכל בניין יתחזק את עצמו, ינקה את הרחוב, ייצר חשמל וינהל את התחבורה. אפשרי תיאורטית, אבל לא יעיל, לא יציב, ולא טבעי. 🧠 מסקנה: החיידקים הם לא "קיצור דרך" – הם חלק מהתכנון. הם מאפשרים לגוף להתמקד במה שהוא טוב בו, תוך שיתוף פעולה עם מערכת חיצונית-פנימית חכמה. אם אלוהים ברא אותנו כך – ייתכן שזה דווקא ביטוי לחוכמה עמוקה: ליצור גוף שמבין שהוא לא לבד, אלא חלק ממערכת אקולוגית שלמה. • הערכת היקף המיקרוביום גוף האדם מארח במערכת העיכול כ־40 טריליוני חיידקים, חלק מקהילה של כ־39 טריליוני מיקרואורגניזמים המגוונים זו יומית ובעיקר חיידקים, שתפקידם חיוני לתפקוד התקין של המעי ולבריאות הכללית של הגוף2. • פירוק סיבים תזונתיים והפקת SCFA חיידקים כמו Bacteroides ו־Firmicutes מפרקים סיבים מורכבים למולקולות חיוניות – חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) כגון בוטיראט, אצטאט ופרופיאט – המשמשות מקור אנרגיה עיקרי לתאי אפיתל המעי ותורמות לשמירה על שלמות המחסום המעי. • ייצור ויטמינים חיוניים מינים של Bifidobacteria ו־Lactobacillus מייצרים ויטמינים מקבוצת B (כולל B12, חומצה פולית) וכן ויטמין K, התורמים לקרישת דם תקינה, לתפקוד מערכת העצבים ולחלוקת תאים תקינה. • נטרול רעלנים ופירוק תרכובות מזיקות קהילה מיקרוביאלית מאוזנת מסוגלת לפרק רעלנים מהמזון או מהסביבה (כמו תרכובות פנולים) לחומרים בלתי מזיקים, ובכך להגן על הכבד ומערכות אחרות בגוף. • ויסות חומציות הסביבה במעי Lactobacillus וגלובוסים אחרים מייצרים חומצה לקטית ומולקולות אורגניות נוספות שמשמרות pH נמוך במעי, וכך מדכאות התרבות פתוגנים ומעודדות שגשוג של חיידקים מועילים. • תחרות אקולוגית עם פתוגנים אוכלוסיות יציבות של חיידקים “טובים” תופסות נישות תזונתיות ופיזיות בדופן המעי, מונעות התיישבות מיקרואורגניזמים מזיקים ומקטינות סיכוי לזיהומים ופולשנים חדשים. הנה דרכים לחזק את מערכת החיסון ולשמור על איזון חיידקי המעיים: תזונה עשירה בסיבים: ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים – מזינים את החיידקים הטובים. מזונות מותססים: יוגורט, קפיר, קימצ'י, כרוב כבוש – מכילים פרוביוטיקה טבעית. הפחתת סטרס: מדיטציה, פעילות גופנית, שינה איכותית – משפיעים ישירות על המיקרוביום. הימנעות מאנטיביוטיקה מיותרת: רק כשבאמת צריך – כדי לא לפגוע באיזון החיידקים. תוספי פרוביוטיקה מותאמים אישית: אפשר לבדוק אילו זנים חסרים ולשקם אותם. הנה רשימה מגוונת של 100 מאכלים טבעיים – פירות, ירקות, קטניות, דגנים, פיצוחים, תבלינים ומזונות מותססים – שידועים כמזינים את חיידקי המעיים הטובים ומחזקים את המיקרוביום: 🍎 פירות (עשירים בסיבים, נוגדי חמצון ופוליפנולים) 1. תפוח 2. אגס 3. בננה (בשלה ולא בשלה) 4. פפאיה 5. מנגו 6. ענבים 7. תות שדה 8. אוכמניות 9. פטל 10. דובדבנים 11. שזיף 12. אפרסק 13. קיווי 14. רימון 15. תפוז 16. קלמנטינה 17. לימון 18. אבטיח 19. מלון 20. גויאבה 🥦 ירקות (סיבים תזונתיים, פרה-ביוטיקה) 21. ברוקולי 22. כרובית 23. גזר 24. סלק 25. תרד 26. מנגולד 27. ארטישוק ירושלמי 28. אספרגוס 29. כרוב 30. כרוב סיני 31. קייל 32. בצל 33. שום 34. פטריות 35. עגבנייה 36. מלפפון 37. פלפל אדום 38. קישוא 39. דלעת 40. בטטה 🥜 פיצוחים וזרעים (שומנים טובים, סיבים, מינרלים) 41. אגוז מלך 42. אגוזי לוז 43. שקדים 44. פיסטוק 45. אגוז מקדמיה 46. אגוז ברזילאי 47. גרעיני חמנייה 48. גרעיני דלעת 49. זרעי צ'יה 50. זרעי פשתן 🌾 דגנים וקטניות (פרה-ביוטיקה, חלבון צמחי) 51. שיבולת שועל 52. קינואה 53. אורז מלא 54. כוסמת 55. דוחן 56. חיטה מלאה 57. שעורה 58. עדשים 59. חומוס 60. אפונה ירוקה 61. שעועית שחורה 62. שעועית אדומה 63. שעועית לבנה 64. לוביה 65. פול 🧄 תבלינים וצמחי מרפא (אנטי-דלקתיים, אנטי-בקטריאליים) 66. כורכום 67. ג'ינג'ר 68. קינמון 69. רוזמרין 70. בזיליקום 71. נענע 72. טימין 73. מרווה 74. פטרוזיליה 75. כוסברה 🧃 מזונות מותססים (פרוביוטיקה טבעית) 76. יוגורט טבעי 77. קפיר 78. קימצ'י 79. כרוב כבוש 80. מיסו 81. טמפה 82. קומבוצ'ה 83. מלפפונים כבושים (במלח, לא בחומץ) 84. גבינות קשות מותססות 85. לחם מחמצת 🍫 תוספות בריאות ונוגדי חמצון 86. קקאו טבעי 87. שוקולד מריר (מעל 85%) 88. תה ירוק 89. תה שחור 90. תה צמחים 91. שמן זית 92. שמן קוקוס 93. חומץ תפוחים טבעי 94. דבש גולמי 95. פרופוליס 🧊 תוספות מיוחדות 96. אצות ים (נורי, ואקמה) 97. ג'ל אלוורה טבעי 98. תמרים 99. צימוקים 100. שזיפים מיובשים הנה תפריט יומי עשיר ב־מאכלים שמחזקים את חיידקי המעיים, עם דגש על פרה-ביוטיקה (מזון לחיידקים טובים), פרוביוטיקה (חיידקים חיים), סיבים תזונתיים, ונוגדי דלקת טבעיים. התפריט מתאים לאדם בריא, וניתן להתאים אותו לפי העדפות, רגישויות או מטרות נוספות. 🍽️ תפריט יומי לשיקום וחיזוק המיקרוביום 🌅 בוקר • משקה פתיחה: מים פושרים עם לימון וכפית חומץ תפוחים טבעי • ארוחת בוקר: o שיבולת שועל עם חלב שקדים, זרעי צ'יה, פירות יער (אוכמניות, פטל) o כפית קקאו טבעי או קינמון מעל o יוגורט קפיר בצד (פרוביוטיקה חזקה) 🕛 צהריים • סלט חי עשיר: o עלי תרד, קייל, פטרוזיליה, כוסברה o עגבנייה, מלפפון, פלפל אדום, בצל סגול o זרעי דלעת ושמן זית כתית מעולה • מנה עיקרית: o קינואה או אורז מלא o עדשים או חומוס מבושלים עם כורכום, ג'ינג'ר ושום o קישוא מאודה או בטטה אפויה 🍵 ביניים / אחר הצהריים • קומבוצ'ה או תה ירוק • חופן שקדים או אגוזי מלך • פרי עונתי: תפוח, אגס או קיווי 🌇 ערב • מרק ירקות עשיר: o סלק, גזר, ארטישוק ירושלמי, כרובית o תיבול: טימין, מרווה, בזיליקום • טוסט מחמצת עם ממרח אבוקדו ושום • כרוב כבוש או קימצ'י בצד (פרוביוטיקה טבעית) 🌙 לפני שינה • חליטת קמומיל או נענע • כפית דבש גולמי • תמר או שזיף מיובש (עשיר בסיבים) 💡 טיפים כלליים: • שתה מים לאורך היום – לפחות 8 כוסות • הימנע ממזון מעובד, סוכר לבן, ומשקאות מוגזים • שלב פעילות גופנית מתונה – הליכה, יוגה או פילאטיס • נסה להימנע מסטרס – הוא משפיע ישירות על המיקרוביום

הוועדה המייעצת לחיסונים בארהב חושפת כל מה שלא סיפרו לכם על זריקות מרנא בשידור חי 20.09.25 בעוד שרוב העולם ישן, ועדה מייעצת מרכזית לחיסונים בארה"ב (ACIP) חשפה בשידור חי את האמת על הסיכונים והמידע החסר סביב זריקות ה-mRNA. מה עשיתי בארבע לפנות בוקר? צפיתי בהיסטוריה מתהווה מה אתם עשיתם ? הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים (ACIP) – הגוף שממליץ ל-CDC על מדיניות חיסונים – קיימה דיון פומבי וראשון מסוגו על כל הסיכונים והמידע החסר בנוגע לזריקות mRNA. לא תשמעו על זה בתקשורת המרכזית, ולכן חשוב לי לשתף אתכם – כי כל אדם בעולם זכאי לדעת את כל המידע לפני קבלת החלטה רפואית. הנה עיקרי הדברים שעלו בדיון: 1.שינויים קבועים במערכת החיסון: עלייה בנוגדני IgG4 שמחלישים את היכולת להילחם בזיהומים ועלולים להעלות סיכון לסרטן. חוסר איזון בתאי T מגביר סיכון לזיהומים. 2.הפצה ביולוגית: ה-mRNA עטוף בננו-חלקיקים לא נשאר בזרוע, אלא מתפזר לכל הגוף – כולל כבד, לב, מוח, שחלות ואשכים. 3.חציית מחסום הדם-מוח: חלקיקי הננו וה-mRNA חוצים את המחסום ומגיעים למוח. 4.חלבון הספייק נשאר זמן רב: מחקר מאוניברסיטת ייל מצא שחלבון הספייק נשאר בגוף עד 700 יום לאחר החיסון. 5.ייצור חלבונים חריגים: תופעת frameshifting גורמת לייצור חלבונים לא צפויים, ואין מידע על ההשלכות ארוכות הטווח. 6.זיהום ב-DNA פלסמיד ובפרומוטר SV40: שניהם עטופים בננו-חלקיקים, עם פוטנציאל לחדירה לגרעין התא ואינטגרציה גנומית. 7. SV40 הוא אונקוגני: כלומר, עלול להוביל להיווצרות גידולים וסרטן. 8. פייזר לא דיווחה לרשויות התרופות על נוכחות פרומוטר SV40 המסוכן במוצר שלה. הגיע הזמן שכל אחד ייחשף לכל המידע – ויוכל לבחור מתוך ידע אמיתי.